יום שישי, משמרת ערב, סיוט! כולם לחוצים, ואני רק מתה לחזור הביתה לישון, כדי שבבוקר אני אעשה משהו כיפי כמו העבודה ביסודות... המשמרת נגמרה באחת, ואני וחבר שלי נסענו לקחת אוכל מההורים שלו, ובפתח הבניין מחכה לנו חתולה מתוקה, איך שהתקרבנו היא התרוממה לעברינו ודרשה ליטופים, ואז כבר ראינו שהיא עיוורת, וגם חולה, הלך התיאבון...
בחיים לא היינו משאירים אותה למות בחוץ, אז במקום אוכל לקחנו ארגז ונסענו שלושתינו הביתה, אירגנו לה מקום נעים לישון בו באמבטיה עם מלא עיתונים (לא שזה מנע ממנה לחרבן דווקא בין החריצים של העיתונים...) בבוקר, במקום להתחיל עם הלימודים נסענו לצער בעלי חיים לראות איך אנחנו יכולים לעזור לה, ובגלל שאנחנו סטודנטים חסרי כל הם עשו לנו הנחות מרובות, היא קיבלה אנטיביוטיקה והם גם הצליחו לשכנע אותה לאכול. הם לא יכלו להבטיח שהיא תשרוד, וגם אם לא לפחות הימים האחרונים שלה היו על שמיכת פוך ולא על האספלט.
